מעשר שני א' 7 משניות

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. אֲפִלּוּ לְהוֹלִיכוֹ לִירוּשָׁלַיִם, לְפִי שֶׁהוּא קֹדֶשׁ. וּסְתָם מַתְנִיתִין כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר מַעֲשֵׂר [שֵׁנִי] מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא:

וְאֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ. לֹא יֹאמַר לוֹ הֵילָךְ יַיִן וְתֵן לִי שֶׁמֶן, שֶׁמֶן וְתֵן לִי יַיִן:

וְאֵין שׁוֹקְלִין כְּנֶגְדּוֹ. סֶלַע שֶׁל חֻלִּין כְּנֶגֶד סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה:

וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. לְעֵיל אַיְרֵי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, וְהָכָא קָמַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ בִירוּשָׁלַיִם שֶׁקּוֹנִין בְּדָמָיו מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחֲלִיף:

וְכֵן שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת. אֲפִלּוּ אוֹתָן פֵּרוֹת דְּמַעֲשֵׂר דִּידְהוּ לֹא הֲוֵי אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן:

אֲבָל נוֹתְנִים זֶה לָזֶה מַתְּנַת חִנָּם. כְּגוֹן שֶׁמַּזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמּוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְדִבְרֵי הַכֹּל הִיא, אֲבָל לָתֵת לוֹ בְּמַתָּנָה מַמָּשׁ לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מַתָּנָה כְּמֶכֶר אָסוּר:

אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. דְּגָמְרִינַן גְּאֻלָּה גְּאֻלָּה מֵחֲרָמִים, נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂר (ויקרא כז) לֹא יִגָּאֵל, וְנֶאֱמַר בַּחֲרָמִים (שם) לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל, מַה לְּהַלָּן מְכִירָה עִמּוֹ, אַף כָּאן מְכִירָה עִמּוֹ:

תָּמִים חַי. וְהוּא הַדִּין נַמִּי שָׁחוּט, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִגָּאֵל, אֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָמִים וְלֹא בַעַל מוּם. אֶלָּא תָּמִים, חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ קְרֵבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהַבָּשָׂר אוֹכְלִין אוֹתוֹ הַבְּעָלִים בִּירוּשָׁלַיִם. וּבַעַל מוּם, אוֹכְלִים אוֹתוֹ הַבְּעָלִים בְּכָל מָקוֹם. וְאַיְדֵי דְבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא גַּבֵּי בְּכוֹר מוֹכְרִים אוֹתוֹ תָּמִים חַי, תָּנֵי נַמִּי רֵישָׁא תָּמִים חַי:

וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. דַּהֲוֵי כְּמֶכֶר:

הַבְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. מִשּׁוּם דְּבִבְכוֹר כְּתִיב (במדבר יח) לֹא תִפְדֶּה, אֲבָל נִמְכָּר הוּא:

וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. דְּמָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן הוּא וּמֻתָּר לְמָכְרוֹ:

אֲסִימוֹן. מַטְבֵּעַ שֶׁאֵין עָלָיו צוּרָה, וְאֵין מְחַלְּלִין עָלָיו מַעֲשֵׂר שֵׁנִי דִּכְתִיב (דברים יד) וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ, כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה:

וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא. דִּכְתִיב (שם) וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, פְּרָט לְכֶסֶף שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה:

וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ. כְּגוֹן שֶׁנָּפַל כִּיסוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל מָעוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׂכֹּר מִי שֶׁשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְהוֹצִיאוֹ:

הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים. מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁכָּךְ הוּא עִקַּר מִצְוַת מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִקְנוֹת מֵהֶם שְׁלָמִים, דְּיָלְפִינַן שָׁם שָׁם לִגְזֵרָה שָׁוָה מֵהַר עֵיבָל:

וְחַיָּה. שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהַקְרָבָה, וּקְנָאָהּ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכֹל אוֹתָהּ בְּשַׂר תַּאֲוָה, כְּלוֹמַר חֻלִּין:

יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין. וְאֵין צָרִיךְ לֶאֱכֹל דָּמָיו בִּירוּשָׁלַיִם:

יָצָא הַקַּנְקַן לְחֻלִּין. וְאֵין צָרִיךְ לְמָכְרוֹ וְלֶאֱכֹל דָּמָיו בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁהַמּוֹכֵר וְהַקּוֹנֶה הֶדְיוֹטִים וְאֵין נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם אֶלָּא בַּבָּשָׂר לֶאֱכֹל וּבַיַּיִן לִשְׁתּוֹת, אֲבָל אִם אֶחָד מֵהֶם אֻמָּן לְעַבֵּד עוֹרוֹת, אוֹ יוֹצֵר חֶרֶס, דְּעַכְשָׁיו וַדַּאי נוֹתֵן עֵינָיו בָּעוֹרוֹת אוֹ בַקַּנְקַנִּין, נַעֲשָׂה כְּקוֹנֶה זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְלֹא יָצְאוּ לְחֻלִּין:

הַתֶּמֶד. פְּסֹלֶת שֶׁל עֲנָבִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם:

אֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. דְּחָשִׁיב כְּמוֹ מַיִם, וַאֲנַן בָּעִינַן פְּרִי מִפְּרִי וְגִדּוּלֵי קַרְקַע:

נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. דְּכֵיוָן שֶׁהֶחְמִיץ חָשִׁיב אֹכֶל, וְהוּא דְרָמָא תְּלָתָא וְאַשְׁכַּח אַרְבָּעָה:

הַלּוֹקֵחַ חַיָּה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים. וְאֵין קָרְבָּן בָּא מִן הַחַיָּה, דִּכְתִיב (ויקרא א) מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן:

וּבְהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה. חֲכָמִים גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יִקְנוּ בְּהֵמָה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא שְׁלָמִים, לְפִי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מֻתָּר לִקַּח בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁהָיוּ הַכֹּל לוֹקְחִים בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה וּמַבְרִיחִים אוֹתָהּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, חָזְרוּ וְאָמְרוּ לֹא יִקְחוּ:

אֵין הָעוֹר יוֹצֵא לְחֻלִּין. כְּלוֹמַר אֵינוֹ בְתוֹרַת זוֹ שֶׁיֵּצֵא הָעוֹר לְחֻלִּין, אֶלָּא לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר לֹא הַחַיָּה וְלֹא הַבְּהֵמָה, דְּנַעֲשֶׂה כְּקוֹנֶה שׁוֹר לַחֲרִישָׁה בִּדְמֵי מַעֲשֵׂר, דְּלֹא קָנָה מַעֲשֵׂר:

לֹא יָצָא הַקַּנְקַן לְחֻלִּין. כֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר הַיַּיִן בְּלֹא הַקַּנְקַן:

לֹא יָצְאוּ דְמֵי הַכְּלִי לְחֻלִּין. לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ לְמָכְרָן בְּלֹא הַכְּלִי:

הַלּוֹקֵחַ מַיִם וּמֶלַח וְכוּ'. מַיִם וּמֶלַח אֵין נִקְנִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דִּכְתִיב (דברים יד) וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, כְּלָל, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, פְּרָט, וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ, חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְגִדּוּלֵי קַרְקַע, דְּבָקָר וָצֹאן גְּדֵלִים מִן הַצְּמָחִים שֶׁהֵם גִּדּוּלֵי קַרְקַע, וְתָלוּשׁ, וְדָבָר הַמִּתְקַיֵּם עַד שֶׁמּוֹלִיכָן לִירוּשָׁלַיִם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְגִדּוּלֵי קַרְקַע וְתָלוּשׁ וְדָבָר הַמִּתְקַיֵּם, יָצְאוּ מַיִם וּמֶלַח שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֹכֶל אֵינָן גִּדּוּלֵי קַרְקַע, יָצְאוּ פֵרוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, שֶׁאֵינָן תְּלוּשִׁים, יָצְאוּ פֵרוֹת הַנִּרְקָבִים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינָן דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵין נִקָּחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר:

לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. וְלֹא חָלָה קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר עַל הַדָּבָר הַקָּנוּי וְלֹא יָצְאוּ הַמָּעוֹת לְחֻלִּין:

הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹגֵג. שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמִּכֶּסֶף מַעֲשֵׂר הוּא קוֹנֶה:

יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. הַמּוֹכֵר לוֹקֵחַ פֵּרוֹתָיו וּמַחֲזִיר הַדָּמִים, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּמִקַּח טָעוּת, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ הַלּוֹקֵחַ שֶׁהֵם דְּמֵי מַעֲשֵׂר לֹא הָיָה לוֹקֵחַ בָּהֶם פֵּרוֹת הַלָּלוּ, מִשּׁוּם טֹרַח הַדֶּרֶךְ, וְכֵיוָן דְּשׁוֹגֵג הוּא בָּטֵל מִקָּח:

מֵזִיד. שֶׁיָּדַע שֶׁכֶּסֶף מַעֲשֵׂר הוּא:

יָעֳלוּ וְיֵאָכְלוּ בַּמָּקוֹם. אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כְּלוֹמַר בִּירוּשָׁלַיִם:

וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ יֵרַקְּבוּ. שֶׁהַדָּבָר הַקָּנוּי בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְדֶּה טָהוֹר בְּרִחוּק מָקוֹם, כְּדִתְנַן לְקַמָּן בְּפֶרֶק ג':

תִּקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרָהּ. עִם עוֹרָהּ, לְפִי שֶׁגַּם עוֹרָהּ אָסוּר:

אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת. לְפִי שֶׁאֵינָן אֹכֶל, וְרַחֲמָנָא אָמַר (דברים יד) בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וְאָכַלְתָּ שָׁם:

יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. כְּנֶגֶד מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוֹצִיא בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, יוֹצִיא מִשֶּׁלּוֹ וְיִקְנֶה דָּבָר שֶׁהוּא אֹכֶל וְיֹאכַל בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר בִּירוּשָׁלַיִם. וְהָכָא מַיְרֵי כְּשֶׁבָּרַח הַמּוֹכֵר, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא תְנָא יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. אִי נַמִּי מַתְנִיתִין אַיְרֵי בְּמֵזִיד, אֲבָל שׁוֹגֵג יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן:

קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת. שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה שֶׁחַיָּבִין הַזָּבִים וְהַזָּבוֹת לְהָבִיא. וְקַיְמָא לָן דְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא חוֹבָה אֵינוֹ בָא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, שֶׁאֵין אָדָם פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי: