יומא ז' 5 משניות

בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת. פָּרָשַׁת הַיּוֹם:

בְּבִגְדֵי בוּץ. שֶׁעָבַד בָּהֶם עֲבוֹדַת הַיּוֹם:

קוֹרֵא. שֶׁמֻּתָּר לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, דְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לֵהָנוֹת בָּהֶן:

בְּאִצְטְלִית. לְבוּשׁ עָשׂוּי כְּמִין חָלוּק לָבָן,

מִשֶּׁלּוֹ. שֶׁקְּרִיאַת הַפָּרָשָׁה אֵינָהּ עֲבוֹדָה:

חַזַּן הַכְּנֶסֶת. שַׁמָּשׁ:

רֹאשׁ הַכְּנֶסֶת. עַל פִּיו נֶחְתָּכִים כָּל צָרְכֵי הַכְּנֶסֶת, מִי מַפְטִיר וּמִי פּוֹרֵס עַל שְׁמַע וּמִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה. וְנוֹתְנִים סֵפֶר תּוֹרָה מִזֶּה לָזֶה, מִשּׁוּם יְקָרָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל, לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ שְׂרָרוֹת הַרְבֵּה לְמַטָּה מִמֶּנּוּ:

עוֹמֵד וּמְקַבֵּל. מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא יוֹשֵׁב הֲוָה. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים דִּבְעֶזְרַת נָשִׁים הָיָה קוֹרֵא, דְּאִי בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְכָל שֶׁכֵּן בְּמָקוֹם הַמְקֻדָּשׁ יוֹתֵר מִמֶּנָּה אָסוּר לֵישֵׁב אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד הֻתַּר לָהֶם לֵישֵׁב בָּעֲזָרָה, דִּכְתִיב (שמואל ב ז) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֵׁב לִפְנֵי ה':

וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר. שֶׁבְּפָרָשַׁת אֱמֹר. שֶׁמֻּתָּר לְדַלֵּג בַּתּוֹרָה בְּעִנְיָן אֶחָד כְּשֶׁהוּא קָרוֹב בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתֻּרְגְּמָן, אֲבָל אִם קֹדֶם שֶׁיִּגְלֹל סֵפֶר תּוֹרָה עַד מְקוֹם הַדִּלּוּג יַפְסִיק הַתֻּרְגְּמָן הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק שֶׁקָּרָא הַקּוֹרֵא, אָסוּר לְדַלֵּג וְלִגְלֹל, שֶׁנִּמְצְאוּ צִבּוּר יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים, וְאֵין זֶה כְּבוֹד הַצִּבּוּר:

יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל סֵפֶר תּוֹרָה, כְּשֶׁרוֹאִין אוֹתוֹ קוֹרֵא פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית עַל פֶּה יִהְיוּ סְבוּרִים שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹתָהּ פָּרָשָׁה:

וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִפָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר יוֹתֵר מִכְּדֵי שֶׁיַּפְסִיק הַתֻּרְגְּמָן, לְפִיכָךְ אֵינוֹ יָכוֹל לִגְלֹל סֵפֶר תּוֹרָה עַד שָׁם, לְפִי שֶׁאֵין גּוֹלְלִים סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר, וְסֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא, מִשּׁוּם פְּגָמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָרִאשׁוֹן חָסֵר הוּא:

עַל הַתּוֹרָה. שְׁתֵּי בְּרָכוֹת, אַחַת לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:

עַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַהוֹדָאָה. רְצֵה וּמוֹדִים:

וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן. סְלַח לָנוּ:

וְעַל הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁתִּשְׁרֶה בוֹ שְׁכִינָה:

וְעַל הַכֹּהֲנִים. שֶׁיִּתְבָּרְכוּ וְיִהְיוּ קָרְבְּנוֹתָם לְרָצוֹן:

וְעַל יִשְׂרָאֵל וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, תְּחִנָּה רִנָּה בַּקָּשָׁה מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִוָּשַׁע, בָּרוּךְ אַתָּה ה'‏ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. דְּמַהוּ דְּתֵימָא הָרוֹאֶה עֲבוֹדָה אַחַת אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַנִּיחָהּ כְּדֵי לֵילֵךְ לִרְאוֹת עֲבוֹדָה אַחֶרֶת דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת, וּרְאִיַּת עֲבוֹדָה מִצְוָה הִיא מִשּׁוּם בְּרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא מֵעֲבַר מִצְוָה הוּא, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עָסוּק בָּהּ:

אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם. טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִשּׁוּם דְּאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וְאֵמוּרֵי חַטָּאת וְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה, כָּל הָנֵי דִּכְתִיבֵי בְּרֵישָׁא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת הַיּוֹם, עֲבֵיד לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר עֲבֵיד מוּסָפִין, פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, כֻּלָּן עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם דִּכְתִיב לְבַסּוֹף בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים:

וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסָפִין:

עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין. דִּכְתִיב (במדבר כח) מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד וְגוֹ', אַלְמָא מוּסָפִין עִם עוֹלַת הַבֹּקֶר נַעֲשִׂים בְּסָמוּךְ לָהּ, וְאַחַר כָּךְ עֲבוֹדַת הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הַמּוּסָפִין אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּים לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם כט) מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים, לָמַדְנוּ שֶׁשָּׂעִיר הַפְּנִימִי שֶׁהוּא מֵעֲבוֹדַת הַיּוֹם קוֹדְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ אֵמוּרֵי חַטָּאת, כָּל אֵלּוּ בִּטְבִילָה שְׁלִישִׁית. וְאַחַר כָּךְ הוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה, וְאַחַר כָּךְ תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת. הֲטָבָה זוֹ, הַדְלָקָה הִיא:

בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִים. כֹּהֵן הַנִּשְׁאָל בְּאוּרִים וְתֻמִּים צָרִיךְ לִלְבֹּשׁ שְׁמֹנָה בְּגָדִים. וְכֵיצַד שׁוֹאֲלִים בְּאוּרִים וְתֻמִּים. הַשּׁוֹאֵל פָּנָיו אֲחוֹרֵי הַכֹּהֵן הַנִּשְׁאָל, וְהַנִּשְׁאָל פָּנָיו כְּלַפֵּי הָאָרוֹן, וְהַשּׁוֹאֵל אוֹמֵר הַאֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי אוֹ לֹא אֶעֱשֶׂה. וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל בְּקוֹל רָם וְלֹא מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, אֶלָּא בְּקוֹל נָמוּךְ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבֶשֶׁת אֶת הַכֹּהֵן וּמַבִּיט בַּחֹשֶׁן, וְרוֹאֶה אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת בַּחֹשֶׁן כְּנֶגֶד פָּנָיו, עֲשֵׂה כָּךְ אוֹ לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ, לְפִי שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים עַל אַבְנֵי הַחֹשֶׁן שֵׁמוֹת שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְשִׁבְטֵי יָהּ, נִמְצֵאת כָּל הָאַלְפָא בֵּיתָא שָׁם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה מוֹדִיעָה לַכֹּהֵן אֵיךְ יְצָרֵף הָאוֹתִיּוֹת הַבּוֹלְטוֹת זוֹ עִם זוֹ, עַד שֶׁיָּבִין מַשְׁמָעוּתָן שֶׁל הַדְּבָרִים:

אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וְכוּ'. דִּכְתִיב (במדבר כז) וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְגוֹ', הוּא, זֶה מֶלֶךְ, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ, מִי שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ לָצֵאת לַמִּלְחָמָה, אַחֲרָיו, זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, [דְּהַיְנוּ] לְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ, וְכָל הָעֵדָה, אֵלּוּ סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה: