פסחים ז' 13 משניות

כֵּיצַד צוֹלִין. שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן. וְלֹא שְׁאָר עֵצִים, דְּמַפְּקִי מַיָּא וַהֲוָה לֵיהּ בָּשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמַּיִם, וְרִמּוֹן לֹא מַפִּיק מַיָּא. וּבְשַׁפּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת לֹא, כְּדִלְקַמָּן, דְּחַם מִקְצָתוֹ חַם כֻּלּוֹ וְנִצְלֶה מֵחֲמַת שַׁפּוּד, וְרַחֲמָנָא אָמַר צְלִי אֵשׁ וְלֹא צְלִי דָבָר אַחֵר:

כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה. שֶׁמִּתְבַּשְּׁלִין בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ כִּבְתוֹךְ הַקְּדֵרָה:

תּוֹלִין חוּצָה לוֹ. תּוֹחֲבָן בַּשַּׁפּוּד לְמַעְלָה מִפִּיו שֶׁל טָלֶה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

אָמַר רַבִּי צָדוֹק כוּ'. מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם אַסְכָּלָה מְנֻקֶּבֶת הִיא כְּשֵׁרָה, וְאָמַר רַבִּי צָדוֹק וְכוּ', וַהֲלָכָה כְּרַבִּי צָדוֹק:

נָגַע הַפֶּסַח בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר יִקְלֹּף. מִן הַפֶּסַח מָקוֹם הַנּוֹגֵעַ בַּתַּנּוּר, שֶׁנִּצְלָה שָׁם מֵחֹם חֶרֶס הַתַּנּוּר וְלֹא צְלִי אֵשׁ הוּא:

נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר אֵלָיו. שֶׁחָזַר שֻׁמָּן שֶׁנִּתְחַמֵּם מִן הַחֶרֶס וְנִבְלַע בַּפֶּסַח:

יִטֹּל אֶת מְקוֹמוֹ. וְלֹא סַגִּי בִקְלִיפָה אֶלָּא בִנְטִילָה כָּעֳבִי אֶצְבַּע, דְּשֻׁמָּן נִבְלָע בְּתוֹכוֹ הַרְבֵּה, וְאוֹתוֹ שֻׁמָּן צָלִי מִן הַחֶרֶס הוּא:

נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַסֹּלֶת. וְהַסֹּלֶת רוֹתַחַת, דְּמִצְלֵּי רֹטֶב מֵחֲמַת סֹלֶת, וְהַהוּא רֹטֶב שֶׁבְּתוֹךְ הַסֹּלֶת אָסוּר לְמֵיכְלֵיהּ, דַּהֲוָה לֵיהּ צָלִי מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר, הִלְכָּךְ יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ וְיִשְׂרֹף אוֹתוֹ קֹמֶץ כִּשְׁאָר קָדָשִׁים הַפְּסוּלִים:

סָכוֹ בְשֶׁמֶן תְּרוּמָה. שֶׁמֻּתָּר לָסוּךְ הַפֶּסַח בְּמֵי פֵרוֹת:

אִם חַי יְדִיחֶנּוּ. דְּלֹא בָלַע:

וְאִם צָלִי הוּא. בָּעֵי קְלִיפָה מִשּׁוּם דְּבָלַע:

שֶׁאֵין פּוֹדִים. מוֹכְרִים:

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלַיִם. וַאֲפִלּוּ לְאָכְלוֹ בְטָהֳרָה, דִּכְתִיב (דברים יד) וְנָתַתָּ בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם:

חֲמִשָּׁה דְבָרִים. אֵין לְךָ בְצִבּוּר קָרְבָּן נֶאֱכָל אֶלָּא אֵלּוּ, וְקָרְבַּן צִבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה, דְּיָלְפִינַן מִפֶּסַח דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּמוֹעֲדוֹ, וְדוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה כְּשֶׁרֹב הַקָּהָל טְמֵאִים, דְּהָכִי אָמְרִינַן אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וְכוּ', יָחִיד נִדְחֶה וְאֵין צִבּוּר נִדְחִין, וּבְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר כְּתִיב (במדבר כט) אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה'‏ בְּמוֹעֲדֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין דְּאַף עַל גַּב דִּקְרֵבִין בְּטֻמְאָה לְאַפּוֹקֵי צִבּוּר יְדֵי חוֹבָתָן, אֵין נֶאֱכָלִים בְּטֻמְאָה. וְהָא דְתָנֵי חֲמִשָּׁה דְבָרִים וְלֹא תָנֵי קָרְבְּנוֹת צִבּוּר וְכוּ', מִנְיָנָא לְמַעוֹטֵי חֲגִיגַת הָרְגָלִים כֻּלָּם, דְּדָמוּ לְקָרְבַּן צִבּוּר מִשּׁוּם דְּאָתוּ בִכְנוּפְיָא בַּאֲסֵפַת חֲבֵרִים לָרֶגֶל, וְאֵינָם דּוֹחִים אֶת הַטֻּמְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת:

זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁאֵין שְׁלָמִים אֲחֵרִים לַצִּבּוּר:

וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וְלֹא תָנֵי שְׂעִירֵי רְגָלִים, דְּכֵיוָן דְּאַשְׁמְעִינַן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵן מִינֵי דָמִים וְאֵין נֶאֱכָלִין בְּטֻמְאָה, הוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר מִינֵי דָמִים, וְלֹא אִיצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא כְתִיב בְּהוּ מוֹעֵד, וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא לֹא לִדְחוּ אֶת הַטֻּמְאָה, דְּהָא כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר מִמּוֹעֵד נָפְקָא לָן, דִּכְתִיב בְּכֻלְּהוּ אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה'‏ בְּמוֹעֲדֵיכֶם:

שֶׁלֹּא בָא מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה. שֶׁכְּשֶׁנִּצְטַוָּה עִקַּר מִצְוַת פֶּסַח לַאֲכִילָה נִצְטַוָּה, דִּכְתִיב (שמות יב) לְפִי אָכְלוֹ, וְכִי שַׁרְיֵהּ רַחֲמָנָא לַאֲתוֹיֵי בְטֻמְאָה מֵאִישׁ נִדְחֶה וְאֵין צִבּוּר נִדְחִין, אַדַּעְתָּא לְמֵיכְלֵיהּ שַׁרְיֵהּ:

נִטְמָא בָשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. דְּעִקַּר פֶּסַח לַאֲכִילַת אָדָם אָתֵי:

וּבַמֻּקְדָּשִׁים אֵינוֹ כֵן. שֶׁאֲפִלּוּ נִטְמָא בָשָׂר וְחֵלֶב קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם:

נִטְמָא קָהָל. בְּטֻמְאַת מֵת, שֶׁאֵין פֶּסַח נִדְחֶה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה אֶלָּא מִטֻּמְאַת מֵת:

יַעֲשׂוּ בְטֻמְאָה. וַאֲפִלּוּ טְמֵאִים יְחִידִים, דְּהָא [פֶסַח] דִּטְהוֹרִים גּוּפַיְהוּ בְּטֻמְאָה אָתוּ מִשּׁוּם כֹּהֲנִים, שֶׁאֵין קָרְבַּן צִבּוּר הַבָּא בְטֻמְאָה חָלוּק, מֵאַחַר שֶׁקָּרְבַּן רֻבָּם בָּא בְטֻמְאָה אַף הַיְחִידִים עוֹשִׂים בְּטֻמְאָה:

וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא. הַפֶּסַח אוֹ הַדָּם:

הַצִּיץ מְרַצֶּה. וּפָטוּר מִפֶּסַח שֵׁנִי:

נִטְמָא. בְּעָלָיו טֻמְאַת הַגּוּף בְּמֵת:

אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה. וְחַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי, דְּהָא בִּשְׁעַת זְרִיקָה לָאו בַּר מֶעְבָּד פֶּסַח הוּא, דְּרַחֲמָנָא דַחְיֵהּ:

הַנָּזִיר. דִּכְתִיב (במדבר ו) וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו [וְגוֹ'] וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, דְּאִם נִטְמָא בְמֵת קֹדֶם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו סוֹתֵר:

הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַדָּם. וְתִגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה וּמֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטָּמֵא לַמֵּתִים:

וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף. וְאִם [טָמֵא] בִּשְׁעַת הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו סוֹתֵר הַכֹּל:

נִטְמָא. גּוּפוֹ:

בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם. כָּל טֻמְאַת מֵת שֶׁלֹּא יָדַע בָּהּ אָדָם קֹדֶם לָכֵן נִקְרֵאת טֻמְאַת הַתְּהוֹם:

הַצִּיץ מְרַצֶּה. דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהֻתַּר טֻמְאַת הַתְּהוֹם לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אָדָם בְּטֻמְאָה זוֹ מֵעוֹלָם. וְאִם נוֹדַע לוֹ בְטֻמְאָה זוֹ אַחַר שֶׁהִקְרִיב פִּסְחוֹ אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְכֵן נָזִיר שֶׁנּוֹדַע לוֹ בְטֻמְאַת הַתְּהוֹם לְאַחַר שֶׁהֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא בְּטֻמְאַת מֵת בִּלְבַד:

לִפְנֵי הַבִּירָה. כָּל הַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ קָרוּי בִּירָה. וְשׂוֹרְפִים אוֹתוֹ שָׁם כְּדֵי לַבַיְּשָׁן, שֶׁיִּזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עוֹד לִידֵי טֻמְאָה:

מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ עֵצִים:

נִטְמָא מִעוּטוֹ. וְכֵן נוֹתָר שֶׁל פֶּסַח טָהוֹר:

הַצַּיְקָנִין. הָעַצְרָנִין. צָרֵי עַיִן, שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ מִעוּט שֶׁנִּטְמָא וְהַנּוֹתָר מִפֶּסַח טָהוֹר, לִפְנֵי הַבִּירָה:

הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא. חוּץ לַחוֹמָה:

יִשָּׂרֵף מִיָּד. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְלֹא צָרִיךְ לְאַשְׁהוֹיֵי עַד הַבֹּקֶר שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּדֵי שֶׁתְּעֻבַּר צוּרָתוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבֹא לִידֵי נוֹתָר. וּמִיהוּ בְּיוֹם טוֹב לֹא מָצֵי שָׂרֵיף לֵיהּ, דְּאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב:

נִטְמְאוּ בְעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ. אֵין פְּסוּלוֹ בְגוּפוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר:

תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ. יַמְתִּין עַד שֶׁיָּבֹא לִידֵי נוֹתָר, וְאַחַר כָּךְ יִשְׂרְפֶנּוּ:

אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא לֹא פָלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא אֶלָּא כְּשֶׁנִּטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ מֵתוּ קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם, דְּלֹא אִיחֲזֵי בָּשָׂר בַּאֲכִילָה וַהֲוָה לֵיהּ כִּפְסוּלוֹ בְגוּפוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא:

הָעֲצָמוֹת. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁבְרָן, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֶסְרָה שְׁבִירַת עֶצֶם, וְנוֹתָר בָּהֶן מֹחַ וְטָעוּן שְׂרֵפָה:

וְהַגִּידִין. שֶׁהֵן אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁהוּא מֻתָּר, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בוֹ אִסּוּר. אִי נַמִּי הַגִּיד הַחִיצוֹן הַסָּמוּךְ לַבָּשָׂר, שֶׁהוּא אָסוּר, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו, וּמִן הַתּוֹרָה הָוֵי נוֹתָר, וּלְאָכְלוֹ אִי אֶפְשָׁר דְּרַבָּנָן אֲסָרוּהוּ:

וְהַנּוֹתָר. בְּשַׂר פֶּסַח שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בַאֲכִילָתוֹ וְנִתּוֹתַר:

בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. שֶׁהוּא חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן אֵין רַשַּׁאי לְשָׂרְפוֹ בְּיוֹם טוֹב, דִּשְׂרֵפַת קָדָשִׁים עֲשֵׂה, וְיוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין עֲשֵׂה דוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה:

כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל. שֶׁכְּבָר הֻקְשָׁה כָּל הֶעָתִיד לְהִקָּשׁוֹת בּוֹ:

יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ. רָאוּי לַאֲכִילָה בְּפֶסַח בֶּן שְׁמֹנָה יָמִים. אֲבָל מַה שֶּׁאֵין נֶאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל אֵין נִמְנִין עָלָיו בְּפֶסַח אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו הוּא רַךְ, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לְהִקָּשׁוֹת:

וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים. הָכִי קָאָמַר, וּמַהוּ הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל, רָאשֵׁי כְנָפַיִם, הַסְּחוּס שֶׁקּוֹרִין טנרו"ס בְּלַעַ"ז שֶׁבְּרֹאשׁ כַּף הַכָּתֵף, וּשְׁאָר סְחוּסִים כְּגוֹן תְּנוּךְ הָאֹזֶן וּסְחוּסֵי הֶחָזֶה וְהַצְּלָעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבְּסוֹף הַשִּׁדְרָה, הוֹאִיל וּבְשׁוֹר הַגָּדוֹל נֶאֱכָלִים עַל יְדֵי שְׁלִיקָה, יֵאָכְלוּ בִגְדִי הָרַךְ צָלִי:

אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר כוּ'. דִּכְתִיב (שמות יב) וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר אִם עָבַרְתָּ עַל לָאו, קַיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ וְאֵינְךָ לוֹקֶה. אִי נַמִּי דַּהֲוֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו:

וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא כוּ'. דִּכְתִיב (שם) וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ, בַּכָּשֵׁר מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם, וְאֵינוֹ מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם בַּפָּסוּל:

אֵבָר. מִן הַפֶּסַח:

שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ. חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, וְצָרִיךְ לַחְתֹּךְ אֶת הַיּוֹצֵא דִּכְתִיב (שמות כב) וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, וְדָרְשִׁינַן בֵּיהּ כָּל בָּשָׂר שֶׁיָּצָא בַשָּׂדֶה כְּלוֹמַר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ, כְּגוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה וְקָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, אוֹתוֹ בָשָׂר הַיּוֹצֵא טְרֵפָה הוּא וְלֹא תֹאכֵלוּ:

חוֹתֵךְ. אֶת הַבָּשָׂר הַיּוֹצֵא סָבִיב עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם:

וְקוֹלֵף. אֶת הַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יָצָא לַחוּץ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק שֶׁמִּתְחַבְּרִים שָׁם שְׁנֵי עֲצָמוֹת, וְאוֹכֵל אֶת הַבָּשָׂר שֶׁקָּלַף, שֶׁהֲרֵי לֹא יָצָא, וְחוֹתֵךְ אֶת הַפֶּרֶק וּמַשְׁלִיךְ כָּל הָעֶצֶם שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ:

וּבַמֻּקְדָּשִׁים. בִּשְׁאָר קָדָשִׁים חוּץ מֵהַפֶּסַח:

קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ. אוֹתוֹ מִקְצָת הָאֵבָר שֶׁיָּצָא. וּבַפֶּסַח אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻזְהָר עַל שְׁבִירַת עֶצֶם:

מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. אֲגַף קְרִי כָּל מָקוֹם הֲגָפַת הַדְּלָתוֹת שֶׁהוּא חוֹפֵף וְנוֹקֵשׁ שָׁם כְּשֶׁסּוֹגְרוֹ, דְּהַיְנוּ [מִשְּׂפַת הַפְּנִימִי שֶׁל עֳבִי הַפֶּתַח עַד מְקוֹם הַנְּקִישָׁה. מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים, דְּהַיְנוּ] תּוֹךְ הָעִיר מַמָּשׁ:

כְּלִפְנִים. וְאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים:

מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ. דְּהַיְנוּ מִמְּקוֹם הַנְּקִישָׁה וְלַחוּץ, כְּלַחוּץ:

הַחַלּוֹנוֹת. שֶׁבְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, וְעֹבִי רֹאשׁ הַחוֹמָה בְגַגָּהּ, כְּלִפְנִים:

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת. פֶּסַח אֶחָד:

אֵלּוּ הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאֵלּוּ הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם הֵילָךְ. וַאֲפִלּוּ נִרְאִים כִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת עַל פֶּסַח אֶחָד לֹא אִכְפַּת לָן, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (שם יב) עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ, דְּמַשְׁמַע שְׁנֵי בְנֵי אָדָם אוֹכְלִין פֶּסַח אֶחָד בִּשְׁנֵי בָּתִּים, דִּכְתִיב יֹאכְלוּ [שְׁנַיִם], אוֹתוֹ חַד פֶּסַח, [בָּתִּים] שְׁנַיִם. אֲבָל אָדָם אֶחָד אֵינוֹ אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וּלְהָכִי מוֹקֵי בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, שֶׁאֵין אֶחָד אוֹכֵל בִּשְׁנֵי בָּתִּים. וּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת הַהוֹפְכוֹת פְּנֵיהֶם כִּשְׁנֵי בָתִּים דָּמֵי:

וְהַמֵּחַם. שֶׁמְּחַמְּמִין בּוֹ אֶת הַחַמִּין שֶׁמּוֹזְגִים בּוֹ הַיַּיִן, רַשַּׁאי לִתֵּן בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִשְׁתֵּיהֶן לִמְזֹג לְכָאן וּלְכָאן. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּפְסִיק בֵּין הַחֲבוּרוֹת, לֹא אִכְפַּת לָן:

וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ. הַמְשַׁמֵּשׁ לִשְׁתֵּיהֶן, עוֹמֵד מֵחֲבוּרָה אַחַת שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל הַפֶּסַח עִמָּהּ וּמוֹזֵג לַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת:

קוֹפֵץ אֶת פִּיו. סוֹגֵר וּבוֹלֵם אֶת פִּיו וּמַחְזִיר אֶת פָּנָיו לְצַד חֲבוּרָתוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁהוּא אוֹכֵל עִם הַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת, דְּאֵין אָדָם אֶחָד אוֹכֵל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת כִּדְאָמְרָן:

וְהַכַּלָּה. שֶׁהִיא בוֹשָׁה, רַשָּׁאָה לַהֲפֹךְ פָּנֶיהָ לְצַד אַחֵר וְלֶאֱכֹל, דְּפֶסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת: