Gittin, Chapter 1 6 mishnayot

הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם. כָּל חוּצָה לָאֶרֶץ קָרֵי מְדִינַת הַיָּם:

צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. אִית דְּאָמְרֵי טַעְמָא לְפִי שֶׁאֵין בְּנֵי מְדִינַת הַיָּם בְּנֵי תוֹרָה, וְאֵין יוֹדְעִין שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב הַגֵּט לְשֵׁם הָאִשָּׁה, הִלְכָּךְ אוֹמֵר הַשָּׁלִיחַ בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, וּמִמֵּילָא שָׁיְלִינַן לֵיהּ אִם נִכְתַּב לִשְׁמָהּ, וְהוּא אוֹמֵר אִין. וְאִית דְּאָמְרֵי טַעְמָא לְפִי שֶׁאֵין שַׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת מִשָּׁם לְכָאן, שֶׁאִם יָבֹא הַבַּעַל וִיעַרְעֵר לוֹמַר לֹא כְתַבְתִּיו שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים מְצוּיִין לְהַכִּיר חֲתִימַת הָעֵדִים. וְהֶאֱמִינוּהוּ רַבָּנָן לַשָּׁלִיחַ כְּבִתְרֵי, וְשׁוּב לֹא יוֹעִיל עִרְעוּר הַבַּעַל:

מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר. בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד, מְתַרְגְמִינַן בֵּין רֶקֶם וּבֵין חִגְרָא:

אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים. שֶׁהִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ:

לְלוֹד. שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהּ וְהִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא. שְׁנֵי הֶגְמוֹנִים בְּעִיר אַחַת וּמַקְפִּידִים זֶה עַל זֶה:

מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח. מֵרֶקֶם עַד סוֹף הָעוֹלָם לְמִזְרָחוֹ קָרוּי חוּץ לָאָרֶץ, וְרֶקֶם עַצְמָהּ נִדּוֹנָה כְּמִזְרַח הָעוֹלָם וְלֹא כְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

וְאִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים. שֶׁהַבַּעַל מְעַרְעֵר שֶׁהוּא מְזֻיָּף:

יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. אִם יָעִידוּ הָעֵדִים עַל חֲתִימַת יְדֵיהֶם, אוֹ עֵדִים אֲחֵרִים יַכִּירוּ חֲתִימָתָם, כָּשֵׁר. וּבַזְּמַן הַזֶּה, הַמֵּבִיא גֵּט בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ צָרִיךְ לִתְּנוֹ לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. וְאִם חֲתִימַת הָעֵדִים נִכֶּרֶת בִּמְקוֹם נְתִינַת הַגֵּט וְנִתְקַיֵּם הַגֵּט בְּחוֹתְמָיו, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם:

וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר. כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ כְּשֶׁהוּא פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ:

שָׁוִין לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם:

חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים. שֶׁאִם יֵשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי אֶחָד, כָּשֵׁר. אֲבָל שְׁנֵיהֶם כּוּתִים, פּוֹסֵל תַּנָּא קַמָּא אֲפִלּוּ בְּגִטֵּי נָשִׁים. וְרַבָּן (שמעון בן) גַּמְלִיאֵל עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁיר אֲפִלּוּ כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוּתִים. וְהָאִידְנָא דְּגָזְרוּ עַל הַכּוּתִים שֶׁיִּהְיוּ כְּגוֹיִם לְכָל דִּבְרֵיהֶם, לֹא שְׁנָא שְׁאָר שְׁטָרוֹת וְלֹא שְׁנָא גִּטֵּי נָשִׁים, אֲפִלּוּ עֵד אֶחָד כּוּתִי, פָּסוּל:

בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם. שֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים עֵדוּתָם לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט בִּמְקוֹם מוֹשַׁב מִשְׁפְּטֵיהֶם. וְהוּא שֶׁיָּדַעְנוּ בְּאוֹתוֹ שׁוֹפֵט וּבְאוֹתָם עֵדִים דְּלֹא מְקַבְּלֵי שֹׁחֲדָא. וְדַוְקָא בְּשִׁטְרֵי הַלְוָאוֹת וְשִׁטְרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁהָעֵדִים רָאוּ בִּנְתִינַת הַמָּמוֹן. אֲבָל שִׁטְרֵי הוֹדָאוֹת וְגִטֵּי נָשִׁים, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, הַכֹּל פָּסוּל:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁרִים. לֹא הֻזְכְּרוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִפָּסֵל:

אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְהֶדְיוֹט. עַל יְדֵי גּוֹיִם הֶדְיוֹטוֹת שֶׁאֵינָם דַּיָּנִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

רָצָה לַחֲזֹר בִּשְׁנֵיהֶן. קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הָאִשָּׁה וְהָעֶבֶד:

יַחֲזֹר. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהֶם לְצָרְכָן, דְּחוֹב הוּא לָהֶן, שֶׁמְאַבְּדִין מְזוֹנוֹתֵיהֶן:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּגִטֵּי נָשִׁים. יָכוֹל לַחֲזֹר:

אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ רַשַּׁאי. הִלְכָּךְ כִּי מְשַׁחְרֵר לֵיהּ לֹא מַפְסִיד לֵיהּ מְזוֹנֵי. אֲבָל שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי, הִלְכָּךְ כִּי מְגָרֵשׁ לָהּ מַפְסִיד לָהּ מְזוֹנֵי:

מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ. כְּלוֹמַר הָא דְּהוּא אָכִיל בַּתְּרוּמָה כְּשֶׁהוּא עֶבֶד כֹּהֵן אֵינוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, מִידֵי דַּהֲוָה אַבְּהֶמְתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן שֶׁאוֹכֶלֶת בְּכַרְשִׁינֵי תְרוּמָה, וְלָאו מִשּׁוּם מְעַלְּיוּתָא הִיא, הִלְכָּךְ כִּי מְשַׁחְרֵר לֵיהּ אַף עַל פִּי שֶׁמַּפְסִידוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה אֵין זוֹ חוֹבָה לָעֶבֶד:

לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. דְּגִּטָּא לֹא הָוֵי עַד דְּמָטֵי לְיָדָהּ וְכִי מָטֵי לְיָדָהּ הָא מֵת וְאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה. וּשְׁטַר שִׁחְרוּר נַמִּי כִּי מְטָא לְיָדֵיהּ הָא מֵת וּפָקַע רְשׁוּתֵיהּ מִנֵּיהּ:

יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא אָמַר מָנֶה זֶה, דְּדִבְרֵי שְׁכִיב מֵרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמוּ: