Ketubot, Chapter 12 4 mishnayot

הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וּפָסְקָה עִמּוֹ. בִּשְׁטָר וְקִנְיָן, אוֹ שֶׁאָמַר לְעֵדִים אַתֶּם עֵדַי שֶׁאֲנִי מְחַיֵּב עַצְמִי לָזוּן אֶת בִּתָּהּ שֶׁיֶּשׁ לָהּ מֵאִישׁ אַחֵר:

לִכְשֶׁתָּבֹא אֶצְלִי. כְּלוֹמַר אִם הָיִיתִי מְקַיֵּם אֶת אִמָּהּ הָיִיתִי זָנָהּ:

מוֹלִיךְ לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ לִמְקוֹם שֶׁאִמָּהּ שָׁם. דְּקַיְמָא לָן בַּת אֵצֶל אִמָּהּ בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה כָּל זְמַן שֶׁהָאֵם רוֹצָה, וְהַבֵּן עַד שֵׁשׁ שָׁנִים אֵצֶל אִמּוֹ, וְחַיָּב הָאָב לְפַרְנְסוֹ וְהוּא אֵצֶל אִמּוֹ אִם הָאֵם רוֹצָה:

בְּנוֹתֵיהֶן נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. וְלֹא מִמְּשֻׁעְבָּדִים, שֶׁאֵין מוֹצִיאִים לִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁאֵין הַלָּקוֹחוֹת יוֹדְעִים כַּמָּה יַעֲלוּ הַמְּזוֹנוֹת כִּי הֵיכִי דְּלִיזָהֲרוּ לְהַנִּיחַ לָהֶם מָקוֹם לִגְבּוֹת:

וְהִיא נִזּוֹנֶת. אוֹתָהּ הַבַּת:

שֶׁהִיא כְבַעֲלַת חוֹב. שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֲלֵיהֶן שְׁטַר מְזוֹנוֹת:

כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ עִמִּי. וְלֹא אִם אָמוּת אוֹ תָמוּתִי אוֹ אֲגָרְשֵׁךְ:

וְנוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר. וְכֵן כְּלֵי תַשְׁמִישׁ וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁהָיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהֶם בְּחַיֵּי בַעְלָהּ. וְאִם נָפַל הַבַּיִת אֵין חַיָּבִים לִבְנוֹת לָהּ בַּיִת אַחֵר, דְּאַתְּ תְּהֵא יַתְבָא בְּבֵיתִי תְּנַן. וַאֲפִלּוּ רָצְתָה לִבְנוֹתוֹ מִמָּמוֹנָהּ אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ:

אִם אַתְּ אֶצְלֵנוּ יֶשׁ לִיךְ מְזוֹנוֹת. שֶׁבִּרְכַּת הַבַּיִת בְּרֻבָּהּ:

כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְבֵית אָבִיהָ. וְהַיּוֹרְשִׁים נָתְנוּ לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ שָׁם:

גּוֹבָה כְתֻבָּתָהּ. כְּשֶׁתִּרְצֶה:

שֶׁתַּעֲשֶׂה טוֹבָה. מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, נוֹתֶנֶת לֶחֶם וּמֶלַח לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ כְּדֵי כְתֻבָּתָהּ:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא הֻזְכְּרוּ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְהַפְסִידָהּ כְּתֻבָּתָהּ בִּשְׁבִיל הַטּוֹבָה שֶׁתַּעֲשֶׂה מִנִּכְסֵי הַיְתוֹמִים, אֶלָּא לְעִנְיַן הַמְּחִילָה הֻזְכְּרוּ, דְּהוֹאִיל וְשָׁתְקָה וְלֹא תָבְעָה כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ מָחֲלָה, הִלְכָּךְ כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְבֵית בַּעְלָהּ אֵין שְׁתִיקָתָהּ מְחִילָה, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתָהּ הִיא בּוֹשָׁה לִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ, אֲבָל בְּבֵית אָבִיהָ מִשֶּׁשָּׁתְקָה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים מְחִילָה הִיא:

מֵתָה, יוֹרְשֶׁיהָ מַזְכִּירִין כְּתֻבָּתָהּ. כְּלוֹמַר צְרִיכִין לִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּשְׁבְּעָה עַל כְּתֻבָּתָהּ קֹדֶם שֶׁמֵּתָה הוּא דְיוֹרְשֶׁיהָ יְכוֹלִים לִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ. אֲבָל אִם לֹא נִשְׁבְּעָה עַל כְּתֻבָּתָהּ, אֵין יוֹרְשֶׁיהָ יוֹרְשִׁים מִכְּתֻבָּתָהּ כְּלוּם, שֶׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו: