Nedarim, Chapter 5 6 mishnayot

הַשֻּׁתָּפִין. שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם בַּיִת בֶּחָצֵר, וְהֶחָצֵר שֶׁלִּפְנֵי הַבָּתִּים שְׁנֵיהֶם שֻׁתָּפִין בָּהּ. וּבִזְמַן שֶׁיֵּשׁ בֶּחָצֵר דִּין חֲלֻקָּה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לְכָל בַּיִת וּבַיִת אַרְבַּע אַמּוֹת בֶּחָצֵר לִפְנֵי הַבַּיִת וְיִשָּׁאֵר עוֹד מִן הֶחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה, בְּהָא מוֹדוּ כֻלֵּי עָלְמָא דִּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לִכָּנֵס בֶּחָצֵר עַד שֶׁיַּחֲלֹקוּ, הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה. וְלֹא אַפְלִיגוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן אֶלָּא בֶּחָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ הוּא נִכְנָס, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר יֵשׁ בְּרֵרָה וְהַאי בְּדִידֵיהּ קָאָזֵיל וְהַאי בְּדִידֵיהּ קָאָזֵיל:

וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד שָׁם רֵחַיִם וְכוּ'. וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בְּכָל הָנֵי דְּשֻׁתָּפִים מְעַכְּבִים זֶה עַל זֶה, דְּלֹא שַׁיָּךְ לְהַתִּיר מִטַּעַם בְּרֵרָה, דְּכֵיוָן דִּבְיָדוֹ לְעַכֵּב עָלָיו וְאֵינוֹ מְעַכֵּב נִמְצָא מְהַנֵּהוּ:

וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכֹּר אֶת חֶלְקוֹ. דְּחָיְשִׁינַן מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ נִכְנָס יִשְׁכַּח וְיִכָּנֵס גַּם הוּא. אֲבָל כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לֹא חָיְשִׁינַן. וְדַוְקָא כְּשֶׁנָּדַר מֵעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱנֶה בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ הוּא דְּכוֹפִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר חֶלְקוֹ, אֲבָל אִם חֲבֵרוֹ הִדִּירוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, אָנוּס הוּא וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר, דְּמַאי אִית לֵיהּ לְמֶעְבַּד, וְאִם אָמַרְתְּ כֵּן כָּל שֻׁתָּף יַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיָּכוֹפוּ אוֹתוֹ לִמְכֹּר לוֹ חֶלְקוֹ:

הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְכוּ'. לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב נָקַט לַהּ, דַּאֲפִלּוּ אֶחָד מִן הַשּׁוּק שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בֶּחָצֵר שָׁרֵי לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לִכָּנֵס מִטַּעַם בְּרֵרָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְיֶשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד וְכוּ'. רְאוּבֵן שֶׁנֶּאֱסַר עָלָיו לֶהֱנוֹת בְּנִכְסֵי שִׁמְעוֹן וְיֵשׁ לְשִׁמְעוֹן בָּעִיר מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד שֶׁהִשְׂכִּירָן לַאֲחֵרִים, וּבָא רְאוּבֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, רוֹאִים אִם נִשְׁאָר לְשִׁמְעוֹן מָקוֹם בְּזֶה הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַבַּד שֶׁלֹּא הִשְׂכִּירוֹ, כְּגוֹן בּוֹר בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אָסוּר לִרְאוּבֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. וְאִם לָאו, מֻתָּר:

וּמֵת אוֹ שֶׁמְּכָרָם לְאַחֵר מֻתָּר. דְּכֵיוָן שֶׁאָמַר בֵּיתְךָ שָׂדְךָ, לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר בַּיִת זֶה אוֹ שָׂדֶה זוֹ, אֲסָרָם עָלָיו לְעוֹלָם:

הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם. הֲנָאָתִי תִהְיֶה אֲסוּרָה עָלֶיךָ בְּחֵרֶם שֶׁלֹּא תּוּכַל לֵהָנוֹת מִמֶּנִּי:

הַמֻּדָּר אָסוּר. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן. שֶׁאָדָם יָכוֹל לֶאֱסֹר עַל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ:

הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם. שֶׁאָסַר עַל עַצְמוֹ כָּל הֲנָאָה שֶׁתָּבֹא לוֹ מֵחֲבֵרוֹ, הַנּוֹדֵר אָסוּר:

בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל. כְּגוֹן בּוֹר שֶׁל עוֹלֵי רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹלִים מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל, וְהָיָה אוֹתוֹ הַבּוֹר בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ וְיָדָן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוָה בּוֹ, וַהֲוֵי כְּהֶפְקֵר, וְלֹא כְּדָבָר שֶׁהוּא שֶׁל שֻׁתָּפִים:

הָרְחָבָה. הַשְּׁוָקִין שֶׁבָּעִיר:

וְהַתֵּבָה. שֶׁמַּנִּיחִין בָּהּ סְפָרִים:

וְהַסְּפָרִים. שֶׁקּוֹנִים בְּנֵי הָעִיר לִלְמֹד בָּהֶם:

וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי קָתָנֵי, וּמַה תַּקָּנָתָן, יִכְתְּבוּ חֶלְקָן לַנָּשִׂיא, כְּלוֹמַר אֵלּוּ שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה וַאֲסוּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וּבַתֵּבָה וּבַסְּפָרִים, יִכְתֹּב כָּל אֶחָד מֵהֶם חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּרְחָבָה וּבַתֵּבָה וּבַסְּפָרִים לַנָּשִׂיא, וְאַחַר כָּךְ יוּכַל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, שֶׁבְּמָמוֹן שֶׁל נָשִׂיא הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים וְאֵין אֶחָד מֵהֶם נֶהֱנֶה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם יִרְצוּ יִכְתְּבוּ חֶלְקָם לְהֶדְיוֹט, אֶלָּא שֶׁאִם כָּתְבוּ לַנָּשִׂיא אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, דְּמִשּׁוּם חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל נָשִׂיא קוֹנֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וּבַהֶדְיוֹט לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר:

אַנְשֵׁי גָלִיל אֵין צְרִיכִין לְזַכּוֹת. אַנְשֵׁי גָּלִיל קַנְטְרָנִים הָיוּ וּבְכַעֲסָן הָיוּ נוֹדְרִים הֲנָאָה זֶה מִזֶּה, עָמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶן וְכָתְבוּ חֶלְקֵיהֶן לַנָּשִׂיא, שֶׁאִם בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם יִדְּרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה לֹא יִהְיוּ אֲסוּרִים בָּרְחָבָה שֶׁל עִיר אוֹ בַּתֵּבָה אוֹ בַּסְּפָרִים, דִּמְמוֹן נָשִׂיא הֵם:

מַעֲשֶׂה בְּבֵית חוֹרוֹן וְכוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּמַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ אָסוּר, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי בְּבֵית חוֹרוֹן בְּאֶחָד שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ וְכוּ':

וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל. אַלְמָא לֹא נְתָנָם אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אָבִיו וְיֹאכַל, וְאָסוּר. אֲבָל אִם אָמַר הֲרֵי הֵן לְפָנֶיךָ וְאִם רְצוֹנְךָ יָבֹא אַבָּא וְיֹאכַל, מֻתָּר. וְאִם סְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו, שֶׁהִרְבָּה בַּסְּעוּדָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ וְנִכָּרִין הַדְּבָרִים שֶׁבִּשְׁבִיל אָבִיו עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיָּבֹא וְיֹאכַל, אָסוּר: