Bikourim, Chapitre 4 5 michnayot

פֶּרֶק זֶה רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ שָׁנוּי בַתּוֹסֶפְתָּא. וְזוֹ הִיא נֻסְחַת הַגְּרָ"א מִוִּילְנָא זַצַ"ל (עם הוספות), עִם פֵּרוּשׁ.

מְטַמֵּא בְלֹבֶן. שֶׁהָאִישׁ מְטַמֵּא בְלֹבֶן כִּדְאִיתָא בְּזָבִים (פרק ב משנה א):

וּמִתְעַטֵּף כָּאֲנָשִׁים. שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה:

אֲבָל לֹא נִשָּׂא. מִשּׁוּם דְּהַבָּא עָלָיו כְּבָא עַל הַזָּכָר (יבמות פרק ח משנה ו):

וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּדָם טֹהַר כָּאֲנָשִׁים. כְּזָכָר, וְלִבְסוֹף אַרְבָּעִים לְלֵדָתוֹ דָּמָהּ טָמֵא:

וְאֵינוֹ נִזּוֹן עִם הַבָּנוֹת. בִּנְכָסִים מֻעָטִים, כְּדִתְנַן (בבא בתרא פרק ט) בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מֻעָטִים הַבָּנוֹת דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל הַבָּנִים:

וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְוֹת כָּאֲנָשִׁים. אֲפִלּוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת, הוּא חַיָּב:

מְטַמֵּא בְאֹדֶם. דְּדָם כְּתִיב בְּאִשָּׁה (ויקרא טו), וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם. וַחֲמִשָּׁה מִינֵי דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה:

וְאֵינוֹ חוֹלֵק. בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים הַבָּנִים דּוֹחִים [אוֹתוֹ] אֵצֶל הַנְּקֵבוֹת (ועין תוספות יום טוב בבא בתרא פרק ט משנה ב):

וְאֵינוֹ אוֹכֵל. הַיְנוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמְנָחוֹת, דִּבְכֻלְּהוּ כְּתִיב (ויקרא ו) כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה:

וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּדָם טָמֵא. שְׁבוּעַיִם, כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה:

וְאִם נִבְעַל בַּעֲבֵרָה. שֶׁבָּא עָלָיו אֶחָד מִקְּרוֹבָיו, אוֹ מִפְּסוּלֵי כְהֻנָּה, שֶׁאִם הָיְתָה נְקֵבָה הָיְתָה נִפְסֶלֶת מִן הַתְּרוּמָה, אַף הָאַנְדְּרוֹגִינוֹס נִפְסָל, אַף עַל פִּי שֶׁהַזָּכָר שֶׁנִּבְעַל לֹא נִפְסַל כִּדְאִיתָא בִּבְכוֹרוֹת (פרק ז משנה ז). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, אֲפִלּוּ נִבְעַל מִכָּל אָדָם נִפְסַל מִתְּרוּמָה, מִשּׁוּם דְּבִיאָתוֹ בַּעֲבֵרָה, וְיֵשׁ לְגַמְגֵּם, דַּהֲוֵי תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי, אִם אַתָּה מְחַשְּׁבוֹ כְּזָכָר אֵינוֹ נִפְסָל בְּבִיאַת עֲבֵרָה אֲפִלּוּ מִן הַכְּהֻנָּה, וְאִם אַתָּה מְחַשְּׁבוֹ כִּנְקֵבָה אֵינָהּ נִפְסֶלֶת כִּי אִם בְּבִיאַת הַפְּסוּלִים אוֹ בְּבִיאַת אֶחָד מִקְּרוֹבִים שֶׁהִיא עֶרְוָה:

וְנוֹחֵל לְכָל הַנַּחֲלוֹת. אִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא, יוֹרֵשׁ הַכֹּל, דְּלֹא תֵימָא בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא וְלָאו בַּר יְרֻשָּׁה הוּא, קָא מַשְׁמַע לָן (בבא בתרא שם):

אֵין שׂוֹרְפִין תְּרוּמָה וְכוּ'. אִם רָאָה לֹבֶן לְבַד אוֹ אֹדֶם לְבַד, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סָפֵק, כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת זָבִים (פרק ב משנה א). אֲבָל אִם רָאָה לֹבֶן וְאֹדֶם כְּאַחַת, שׂוֹרְפִין, שֶׁהוּא טָמֵא מִמַּה נַּפְשָׁךְ. עַיֵּן בְּנִדָּה (דף כח):

וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אֲפִלּוּ רָאָה לֹבֶן וְאֹדֶם כְּאַחַת, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (במדבר ה) מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה, זָכָר וַדַּאי וּנְקֵבָה וַדָּאִית:

וְאֵינוֹ נִמְכָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי וְכוּ'. מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סָפֵק נְקֵבָה, וּכְתִיב (שמות כב) וְנִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ, וְלֹא בִגְנֵבָתָהּ (סוטה פרק ג משנה ח):

וְלֹא כַנָּשִׁים. שֶׁאָב מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה לְאַמָּה, וְהָאַנְדְּרוֹגִינוֹס סָפֵק זָכָר, וְאֵין אָב מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ לְעֶבֶד:

וְאֵינוֹ נֶעֱרָךְ. דְּזָכָר וּנְקֵבָה אֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת עֲרָכִים (ויקרא כז), שֶׁיְּהֵא זָכָר וַדַּאי אוֹ נְקֵבָה וַדָּאִית:

אֲבָל טֻמְטוּם וְכוּ'. וּבַתּוֹסֶפְתָּא הַגִּרְסָא, אֲבָל טֻמְטוּם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אוֹ סָפֵק אִישׁ אוֹ סָפֵק אִשָּׁה: