Ketoubot, Chapitre 13 11 michnayot

שְׁנֵי דַיָּנֵי גְזֵלוֹת. שֶׁהָיוּ גוֹזְרִין גְּזֵרוֹת עַל הַגַּזְלָנִים וְקוֹנְסִים עֲלֵיהֶם קְנָסוֹת:

שְׁנֵי דְבָרִים. שֶׁאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ:

תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף. כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ בוֹ שֶׁמֵּת וְתָבֹא לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, תִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא עִכְּבָה בְיָדָהּ מִשֶּׁל בַּעְלָהּ כְּלוּם:

וְלֹא תִשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה. בִּשְׁעַת גְּבִיַּת מְזוֹנוֹת. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף, כְּשֶׁיָּבֹא בַּעְלָהּ וְיַכְחִישֶׁנָּה וְיֹאמַר הִנַּחְתִּי לָךְ מְזוֹנוֹת, תִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לָהּ כְּלוּם:

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וְדַוְקָא אַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לִיצִיאַת הַבַּעַל פּוֹסְקִין מְזוֹנוֹת לָאִשָּׁה אִם תָּבְעָה מְזוֹנוֹת, אֲבָל קֹדֶם זְמַן זֶה לֹא, שֶׁחֲזָקָה אֵין אָדָם מַנִּיחַ בֵּיתוֹ רֵיקָן וְיוֹצֵא:

אִבֵּד אֶת מְעוֹתָיו. דְּאָמַר, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ הַלְוֵנִי וַאֲנִי אֶפְרַע. אֲבָל אִם הִלְוָה אֶת הָאִשָּׁה מָעוֹת לִמְזוֹנוֹתֶיהָ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁלֵּם לוֹ, הוּא תוֹבְעָהּ וְהִיא תוֹבַעַת אֶת הַבַּעַל וִישַׁלֵּם. וְאִם הַבַּעַל טוֹעֵן הִנַּחְתִּי לָהּ מְזוֹנוֹת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא הִנִּיחַ וְרוֹצָה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ, נִשְׁבַּע הַבַּעַל שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְנִפְטָר, וְיִהְיוּ הַמָּעוֹת חוֹב עָלֶיהָ לִכְשֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִתְגָּרֵשׁ. וּבְהָא מַתְנִיתִין נַמִּי הֲלָכָה כְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי:

וּבִנְכָסִים מֻעָטִים. שֶׁאֵין בָּהֶם פַּרְנָסָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לִזְכָרִים וְלִנְקֵבוֹת. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, כָּל שֶׁאֵין בָּהֶם לְפַרְנֵס הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת עַד שֶׁיִּבָּגְרוּ הַבָּנוֹת, קָרוּי נְכָסִים מֻעָטִים:

בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסָדְתִּי. כְּלוֹמַר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר וְרָאוּי לִירָשׁ בִּנְכָסִים מְרֻבִּים הִפְסַדְתִּי בִּנְכָסִים מֻעָטִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּאַדְמוֹן:

וְהוֹדָה בַקַּנְקַנִּים. רֵיקִים בְּלֹא שֶׁמֶן. וּכְגוֹן שֶׁטְּעָנוֹ חֲבֵרוֹ עֲשָׂרָה כַדֵּי שֶׁמֶן יֵשׁ לִי אֶצְלְךָ:

אַדְמוֹן אוֹמֵר. יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת טַעֲנָה זוֹ שֶׁמֶן וְכַדִּים, וּכְשֶׁהוֹדָה לוֹ בְּכַדִּים רֵיקִים הֲוֵי הוֹדָאָה בְמִקְצָת וְחַיָּב שְׁבוּעָה:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין בְּמַשְׁמָעוּת טַעֲנָה זוֹ אֶלָּא שֶׁמֶן בִּלְבָד שִׁעוּר עֲשָׂרָה כַדִּים, וּכְשֶׁהוֹדָה לוֹ בְּכַדִּים רֵיקִים, מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ, וְאֵין כָּאן הוֹדָאָה בְמִקְצָת מִמִּין הַטַּעֲנָה וְאֵינוֹ חַיָּב שְׁבוּעָה. וַהֲלָכָה כְּאַדְמוֹן:

וּפָשַׁט לוֹ אֶת הָרֶגֶל. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן, כְּלוֹמַר טֹל טִיט וְאָבָק שֶׁתַּחַת רַגְלַי. פֵּרוּשׁ אַחֵר, תְּלֵה אוֹתִי בְרַגְלִי עַל הָעֵץ, שֶׁאֵין לִי מַה לִּתֵּן לְךָ. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ וּפָשַׁט לוֹ אֶת הָרֶגֶל, שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ מֵרָחוֹק:

עַד שֶׁתַּלְבִּין רֹאשָׁהּ. עַד שֶׁתַּזְקִין. וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לֹא לִכְנֹס וְלֹא לִפְטֹר:

אַדְמוֹן אוֹמֵר כוּ'. וַהֲלָכָה כְּאַדְמוֹן:

הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה וְכוּ'. רְאוּבֵן מְעַרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה שֶׁבְּיַד שִׁמְעוֹן וְאוֹמֵר לוֹ, לֵוִי שֶׁמָּכַר לְךָ גְּזָלָהּ מִמֶּנִּי, וְהוּא חָתוּם עַל שְׁטַר הַמְּכִירָה שֶׁכָּתַב לֵוִי לְשִׁמְעוֹן שֶׁמָּכַר לוֹ:

אַדְמוֹן אוֹמֵר יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר. מַה שֶּׁלֹּא עִרְעַרְתִּי בְּשָׁעָה שֶׁלָּקַחְתָּ שָׂדֶה זוֹ מִלֵּוִי וְחָתַמְתִּי עֵד בְּתוֹךְ הַשְּׁטָר, לְפִי שֶׁלֵּוִי אָדָם חָזָק וְקָשֶׁה לְהוֹצִיאָהּ מִיָּדוֹ וְנֹחַ לִי שֶׁתְּהֵא בְּיָדְךָ שֶׁאוֹצִיאֶנָּה מִמְּךָ בְּדִין:

אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ. דְּהוֹאִיל וְחָתַם הוֹדָה שֶׁאֵין לוֹ עֵסֶק בָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּאַדְמוֹן. וְדַוְקָא כְּשֶׁחָתַם בָּהּ בְּעֵד הוּא דִפְלִיגֵי אַדְמוֹן וַחֲכָמִים, אֲבָל אִם הוּא חָתוּם בְּדַיָּן לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר, שֶׁהַדַּיָּן הַחוֹתֵם עַל הַהֶנְפֵּק לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר אֵין צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר אֶלָּא שֶׁיַּכִּיר חֲתִימַת הָעֵדִים בִּלְבָד:

וְאָבְדָה דֶרֶךְ שָׂדֵהוּ. שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָהּ בַּעֲלֵי הַשָּׂדוֹת שֶׁבִּמְצָרָיו:

יֵלֵךְ לוֹ בַּקְּצָרָה. עַל כָּרְחָם יִטֹּל לוֹ דֶּרֶךְ לְשָׂדֵהוּ, אֲבָל יִבְרֹר לוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִטֹּל. וּבִזְמַן שֶׁאַרְבָּעָה בְנֵי אָדָם מַקִּיפִים אוֹתוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת מוֹדֶה אַדְמוֹן לַחֲכָמִים שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לוֹמַר אַיְתֵי רְאָיָה דְּדַרְכָּךְ גַּבַּאי וּשְׁקוֹל. וְאִם אָדָם אֶחָד הִקִּיפָהוּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת מוֹדִים חֲכָמִים לְאַדְמוֹן דְּמִמָּה נַפְשָׁךְ אוֹרְחֵיהּ גַּבֵּיהּ הוּא. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִקִּיפָהוּ אָדָם אֶחָד שֶׁבָּא מִכֹּחַ אַרְבָּעָה בְנֵי אָדָם. אַדְמוֹן אוֹמֵר, מָצֵי אָמַר לֵיהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ אוֹרְחִי גַבָּךְ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מָצֵי אָמַר לֵיהּ הִיאַךְ, אִי שָׁתַּקְתָּ שָׁתַּקְתָּ, וְאִי לֹא, מְהַדַּרְנָא שְׁטָרָא לְמָרַיְהוּ וְלֹא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִינָא בַּהֲדַיְהוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

וְהַלָּה הוֹצִיא שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה. הַלֹּוֶה הוֹצִיא עָלָיו שְׁטַר מְכִירָה מְאֻחֶרֶת לִשְׁטַר הַהַלְוָאָה, וְאוֹמֵר שְׁטָרְךָ מְזֻיָּף אוֹ פָרוּעַ, שֶׁאִם הָיִיתִי חַיָּב לְךָ לֹא הָיִיתָ מוֹכֵר לִי אֶת הַשָּׂדֶה, שֶׁהָיָה לְךָ לִגְבּוֹת חוֹבְךָ:

זֶה הָיָה פִקֵּחַ שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה. לְפִי שֶׁהָיָה זֶה מַבְרִיחַ מִטַּלְטְלָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ מֵהֵיכָן יְמַשְׁכְּנֶנּוּ עַל חוֹבוֹ, וְעַכְשָׁיו יִטֹּל אֶת הַקַּרְקַע. וּבְאַתְרָא דְהַלּוֹקֵחַ יָהֵיב זוּזֵי וַהֲדַר כָּתְבֵי שְׁטַר מְכִירָה כֻּלֵּי עַלְמָא לֹא פְלִיגֵי שֶׁהָיָה לַמּוֹכֵר לְעַכֵּב בְּחוֹבוֹ הַמָּעוֹת שֶׁקִּבֵּל וְלֹא יִכְתֹּב לוֹ הַשְּׁטָר, וְכֵיוָן שֶׁכְּתָבוֹ הוֹכִיחַ שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו חוֹב. כִּי פְלִיגֵי בְּאַתְרָא דְכָתְבֵי שְׁטָרָא וַהֲדַר יָהֵיב הַלּוֹקֵחַ זוּזֵי. אַדְמוֹן סָבַר, אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמִמְסָר מוֹדָעָה אֵינִי מוֹכֵר לוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְמַשְׁכְּנוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַאי דְּלֹא מָסַר מוֹדָעָא כִּי יָרֵא שֶׁמָּא יִשְׁמַע הַדָּבָר וְיִמָּנַע מִלִּקְנוֹת אֶת הַשָּׂדֶה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה גוֹבֶה שְׁטַר חוֹבוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַנִּשּׂוּאִין. שֶׁאִם נָשָׂא אִשָּׁה בְּאַחַת מֵהֶן, אֵינוֹ יָכוֹל לְכוֹפָהּ לָצֵאת אַחֲרָיו מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ:

כְּרַךְ. גָּדוֹל מֵעִיר. וְהוּא מְקוֹם שְׁוָקִים, וּמִכָּל סְבִיבָיו בָּאִין שָׁם לִסְחוֹרָה, וְכָל דָּבָר מָצוּי בוֹ:

אֲבָל לֹא מֵעִיר לִכְרַךְ. שֶׁיְּשִׁיבַת הַכְּרַכִּין קָשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל מִתְיַשְּׁבִים שָׁם וְדוֹחֲקִים וּמְקָרְבִים הַבָּתִּים זוֹ לְזוֹ וְאֵין שָׁם אֲוִיר:

וְלֹא מִכְּרַךְ לְעִיר. דְּבַכְּרַךְ שְׁכִיחֵי כָּל מִילֵי, בָּעִיר לֹא שְׁכִיחֵי כָּל מִילֵי:

מִפְּנֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפָה בוֹדֵק. אֶת הַגּוּף וּמַחֲלִיאוֹ, שֶׁשִּׁנּוּי וֶסֶת אֲפִלּוּ לְטוֹבָה תְּחִלַּת חֹלִי מֵעַיִם. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְאִם אִישׁ מֵאֶרֶץ הַגָּלִיל נָשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אוֹ אִפְּכָא, כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת עִמּוֹ, שֶׁעַל מְנָת כֵּן נְשָׂאָהּ. וּבְכָל מָקוֹם מוֹצִיאִים מֵעִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא מֵעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים:

הַכֹּל מַעֲלִין. אֶת כְּל בְּנֵי בֵיתוֹ אָדָם כּוֹפֶה לַעֲלוֹת עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, וַאֲפִלּוּ אִם קָנָה עֶבֶד עִבְרִי יֵלֵךְ הָעֶבֶד אַחֲרָיו עַל כָּרְחוֹ, וַאֲפִלּוּ מִנָּוֶה הַיָּפֶה לְנָוֶה הָרַע, וַאֲפִלּוּ מֵעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים:

וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. וְאֵין מוֹצִיאִין שׁוּם אָדָם:

אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים. אִם הוּא אוֹמֵר לַעֲלוֹת וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, תֵּצֵא בְּלֹא כְתֻבָּה. וְאִם הִיא אוֹמֶרֶת לַעֲלוֹת וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה:

קַפּוֹטְקִיָּא. הִיא כַּפְתּוֹר. וְקוֹרִין לָהּ בַּעֲרָבִי דמא"ת. וּמְעוֹתֶיהָ גְּדוֹלוֹת וְשׁוֹקְלוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם דִּכְתֻבַּת אִשָּׁה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, הֵקֵלּוּ בָהּ לִפְרֹעַ אוֹתָהּ בַּפָּחוּת שֶׁבַּמָּעוֹת. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר כְּתֻבָּה דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשּׁוּם הָכִי אָזֵיל בָּהּ לְחֻמְרָא. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ: