Ketoubot, Chapitre 2 10 michnayot

הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה. וְתוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ:

הוּא אוֹמֵר. קָאֵי אַנִּתְגָּרְשָׁה. וְאִי אַנִּתְאַרְמְלָה, הַיּוֹרְשִׁים אוֹמְרִים אַלְמָנָה נְשָׂאָךְ אָבִינוּ וְאֵין לָךְ אֶלָּא מָנֶה:

הִנּוּמָא. אִיכָּא מַאן דְּאָמַר חֻפָּה שֶׁל הֲדַס שֶׁעוֹשִׂים לַבְּתוּלוֹת. וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר צָעִיף שֶׁנּוֹתְנִים עַל הָעֵינַיִם וּמִתְנַמְנֶמֶת בּוֹ:

וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. שַׂעֲרָהּ עַל כְּתֵפָהּ. כָּךְ הָיוּ נוֹהֲגִים לְהוֹצִיא הַבְּתוּלוֹת מִבֵּית אֲבִיהֶן לְבֵית הַחֲתוּנָה:

אַף חִלּוּק קְלָיוֹת. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הָיוּ נוֹהֲגִים לְחַלֵּק קְלָיוֹת בְּנִשּׂוּאֵי הַבְּתוּלוֹת. וְאִי לֵיכָּא סַהֲדֵי שֶׁעָשׂוּ בְנִשּׂוּאֶיהָ כְּמִנְהַג נִשּׂוּאֵי הַבְּתוּלוֹת, וּשְׁטַר הַכְּתֻבָּה אָבַד, בַּעַל מְהֵימָן וְאֵינָהּ גוֹבָה אֶלָּא מָנֶה:

וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אַף עַל גַּב דִּלְעֵיל בְּפֶרֶק קַמָּא גַּבֵּי הִיא אוֹמֶרֶת מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי פָּלֵיג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר דְּלֹא מְהֵמְנִינַן לָאִשָּׁה בְּמַאי דְאָמְרָה מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי וּפָסְלָה עַצְמָהּ מִן הַכְּהֻנָּה בְּמִגּוֹ דְּאִי בַּעְיָא אָמְרָה מֻכַּת עֵץ אֲנִי וְהָיְתָה כְּשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה, הָנֵי מִילֵי הֵיכָא דְאִיכָּא אִסּוּר וְהֶתֵּר לִפְסוֹל לַכְּהֻנָּה אוֹ לְהַכְשִׁיר, בְּהָא פָּלֵיג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר דְּלֹא מְהֵימְנִינַן לָהּ בְּמִגּוֹ, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא אִסּוּר וְהֶתֵּר אֶלָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא, כְּגוֹן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ, מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּבִכְהַאי גַוְנָא מְהֵימְנִינַן לֵיהּ בְּמִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר שֶׁלִּי הִיא וְאָמַר שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ נֶאֱמָן:

וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁל אָבִיו אֵינוֹ נֶאֱמָן. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהָא מַתְנִיתִין אָתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן כְּגוֹן שֶׁלֹּא אֲכָלָהּ אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁנִים בִּפְנֵי הָאָב וְשָׁנָה אַחַת בִּפְנֵי הַבֵּן, כֵּיוָן דְּלֹא שָׁלְמוּ לוֹ שָׁלֹשׁ שְׁנֵי חֲזָקָה בְּחַיֵּי הָאָב, הַשָּׁנָה שֶׁאֲכָלָהּ בִּפְנֵי הַבֵּן אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִנְיַן שְׁנֵי חֲזָקָה:

אֲנוּסִים הָיִינוּ. אֹנֶס נְפָשׁוֹת שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ. אֲבָל אֹנֶס מָמוֹן שֶׁמָּא יִקַּח מָמוֹנוֹ [מָמוֹנֵנוּ], וְכָל שֶׁכֵּן אִם אָמְרוּ בִּשְׁבִיל רֹב מָמוֹן שֶׁנָּתַן לָנוּ, אֵינָן נֶאֱמָנִין, דְּאֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע, דְּאָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ לֹא לִזְכוּת וְלֹא לְחוֹבָה. וְכֵן פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיִינוּ, מֵחֲמַת קֻרְבָה. אֲבָל מֵחֲמַת עֲבֵרָה אֵינָן נֶאֱמָנִים:

יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר. חֲתוּמִים בִּשְׁטָר אַחֵר שֶׁהֻחְזַק בְּבֵית דִּין, וּבָא אוֹתוֹ שְׁטָר לְפָנֵינוּ עִם זֶה, וּכְתַב חוֹתְמָן דּוֹמִין זֶה לְשֶׁל זֶה:

הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים. דְּהָא אִיכָּא תְּרֵי סַהֲדֵי עַל כָּל כְּתָב וּכְתָב:

צְרִיכִים לְצָרֵף עִמָּהֶם אַחֵר. שֶׁעַל כְּתַב יָדָן הֵן מְעִידִין לֹא עַל מָנֶה שֶׁבַּשְּׁטָר. וְצָרִיךְ תְּרֵי סַהֲדֵי עַל כָּל כְּתָב וּכְתָב:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָם צְרִיכִין לְצָרֵף עִמָּהֶם אַחֵר. שֶׁעַל מָנֶה שֶׁבַּשְּׁטָר הֵם מְעִידִים, וּכְשֶׁזֶּה אוֹמֵר זֶה כְתַב יָדִי וְזֶה אוֹמֵר זֶה כְתַב יָדִי נִמְצְאוּ שְׁנֵי עֵדִים עַל מָנֶה שֶׁבַּשְּׁטָר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

אִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת. לֹא נִשֵּׂאת מַמָּשׁ, אֶלָּא אִם מִשֶּׁהִתִּירוּהָ לִנָּשֵׂא בָּאוּ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית:

לֹא תֵצֵא. מֵהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן, וְתִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁנִּטְמֵאת, אֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ כַּמָּה בָנִים, תֵּצֵא:

שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ. שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבּוּ:

שֶׁמְּעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת חֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה:

הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. דְּבִשְׁבוּיָה הֵקֵלּוּ לְהַכְשִׁיר עֵד אֶחָד וַאֲפִלּוּ עֶבֶד וַאֲפִלּוּ אִשָּׁה וַאֲפִלּוּ קָטָן מֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ. וּבִלְבָד שֶׁיָּעִיד הָעֵד שֶׁלֹּא פֵרַשׁ מִמֶּנָּה מִשָּׁעָה שֶׁנִּשְׁבֵּית עַד שֶׁיָּצְאָה מֵרְשׁוּת הַגּוֹיִם:

אֵינָן נֶאֱמָנִים. לִתֵּן לָהֶם תְּרוּמָה:

וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידִין זֶה עַל זֶה. שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר אֲנִי וַחֲבֵרִי כֹּהֵן:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מַעֲלִין לַכְּהֻנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד. אֲפִלּוּ הֵיכָא דְלֵיכָּא גּוֹמְלִין, וְכָל שֶׁכֵּן הָכָא דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ לְגוֹמְלִין, הָעֵד אַתָּה עָלַי וַאֲנִי עָלֶיךָ:

עוֹרְרִין. שֶׁקּוֹרִין עָלָיו שֵׁם פְּסוּל. וְאֵין עִרְעוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם:

מַעֲלִין. הֵיכָא דְלֵיכָּא גּוֹמְלִים. וְהַיְנוּ דְּאִיכָּא בֵּין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְתַנָּא קַמָּא דְרַבִּי יְהוּדָה:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מַעֲלִין לַכְּהֻנָּה. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַיְנוּ רַבִּי אֶלְעָזָר. וּמַסִּיק, דִּבְמִצְטָרְפִין לְעֵדוּת קָמִפַּלְגֵּי, כְּגוֹן דְּמֻחְזָק לָן בַּאֲבוּהָ דְּהַאי דְּכֹהֵן הוּא, וְנָפַק עֲלֵיהּ קָלָא דְּבֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה הוּא וְאַחְתִּינֵיהּ, וְאָתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר יָדַעְנָא בֵיהּ דְּכֹהֵן הוּא וְאַסְקִינֵיהּ, וְאָתוּ בֵי תְּרֵי וְאָמְרֵי בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה הוּא וְאַחְתִּינֵיהּ, וְאָתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר יָדַעְנָא בֵיהּ דְּכֹהֵן הוּא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מַעֲלִין לַכְּהֻנָּה עַל פִּי זֶה הָעֵד הָאַחֲרוֹן מִפְּנֵי שֶׁמְּצָרְפִין אוֹתוֹ עִם הָעֵד הָרִאשׁוֹן שֶׁבִּטֵּל הַקּוֹל וְאָמַר יָדַעְנָא בֵיהּ דְּכֹהֵן הוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עֵדוּתָן בְּבַת אַחַת עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת, וְאָמְרִינַן אוֹקֵי הָנֵי תְּרֵי דְּאָמְרֵי כֹּהֵן הוּא לַהֲדֵי תְּרֵי דְּאָמְרֵי דְּבֶן גְּרוּשָׁה הוּא, וְאוֹקֵי גַּבְרָא אַחֶזְקָתֵּיהּ. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר לֹא מַסְּקִינַן לֵיהּ עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵי עֵדִים בִּזְמַן אֶחָד דְּכֹהֵן הוּא. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָעֵדִים מִצְטָרְפִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עֵדוּתָן כְּאֶחָד:

עַל יְדֵי מָמוֹן מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. שֶׁמְּפַחֲדִין לְהַפְסִיד מָמוֹנָם וְלֹא מַפְקְרֵי לָהּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים, אָז מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ אֲפִלּוּ בַּעְלָהּ כֹּהֵן, וְלֹא דָמִי לִשְׁבוּיָה, מִשּׁוּם דְּמִרְתְתֵי לְהַפְסִיד מָמוֹנָן. אֲבָל כְּשֶׁיַּד הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים תַּקִּיפָה, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מָמוֹן אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ אִם בַּעְלָהּ כֹּהֵן. וְאִם בַּעְלָהּ יִשְׂרָאֵל מֻתֶּרֶת בְּכָל עִנְיָן, דְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ:

עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת. שֶׁהָיְתָה נִדּוֹנֶת לְמָוֶת, אֲסוּרָה אֲפִלּוּ לְבַעְלָהּ יִשְׂרָאֵל, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִבְעֲלָה בְּרָצוֹן לְאֶחָד מֵהֶן:

כַּרְכּוֹם. תַּרְגּוּם מָצוֹר, כַּרְכּוֹמָא:

פְּסוּלוֹת. אֲסוּרוֹת לְכֹהֵן, דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן אֲסוּרָה כְּשֶׁנֶּאֶנְסָה. וְאִם יֵשׁ בָּעִיר מַחֲבוֹאָה אַחַת שֶׁיְּכוֹלָה אִשָּׁה אַחַת לְהֵחָבֵא שָׁם, כָּל אַחַת וְאַחַת מִנְּשֵׁי הָעִיר נֶאֱמָנוֹת לוֹמַר בַּמַּחֲבוֹאָה נֶחְבֵּאתִי וְלֹא נִטְמֵאתִי, וּמִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלָה לוֹמַר נֶחְבֵּאתִי, נֶאֱמֶנֶת גַּם כֵּן כְּשֶׁאָמְרָה לֹא נֶחְבֵּאתִי וְלֹא נִטְמֵאתִי:

הַמָּעוֹן הַזֶּה. שְׁבוּעָה הִיא:

אֵין אָדָם מֵעִיד עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְאִם הֵעִיד אָדָם עַל שְׁבוּיָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה אִם הוּא כֹּהֵן, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאִם פָּדָה אוֹתָהּ מִן הַשֶּׁבִי בְּמָמוֹנוֹ, הֲרֵי זֶה מֵעִיד עָלֶיהָ וְנוֹשְׂאָהּ, דְּלֹא שָׁדֵי אֶינַשׁ זוּזֵי בִּכְדִי, וְאִם לֹא יָדַע שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא נָתַן מָמוֹנוֹ עָלֶיהָ:

זֶה כְתַב יָדוֹ שֶׁל אַבָּא. וּמְקַיְּמִין הַשְּׁטָר עַל פִּיו, שֶׁקִּיּוּם שְׁטָרוֹת דְּרַבָּנָן וְהֵימְנוּהוּ רַבָּנָן בִּדְרַבָּנָן:

שֶׁיָּצְתָה בְהִנּוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה מָאתַיִם. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא מַפְקִינַן מָמוֹנָא אֶלָּא בְּעֵדוּת בְּרוּרָה, הָכָא שָׁאנֵי, הוֹאִיל וְרֹב נָשִׁים בְּתוּלוֹת נִשָּׂאוֹת, גִּלּוּי מִלְּתָא בְּעַלְמָא הוּא:

וְשֶׁהָיָה אִישׁ פְּלוֹנִי יוֹצֵא מִבֵּית הַסֵּפֶר. כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִין תִּינוֹקוֹת בְּבֵית רַבָּן:

לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. וְעַל פִּי עֵדוּת זוֹ מַאֲכִילִין לֵיהּ תְּרוּמָה דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן תְּרוּמָה שֶׁמּוֹצִיאִין מֵעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. אֲבָל תְּרוּמָה דְאוֹרַיְיתָא אֵין מַאֲכִילִין עַל פִּי עֵדוּת כָּזֶה. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא עֶבֶד כֹּהֵן הָיָה, שֶׁאָסוּר לְלַמֵּד אֶת הָעֶבֶד תּוֹרָה:

וְשֶׁהָיָה חוֹלֵק עִמָּנוּ עַל הַגֹּרֶן. וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא עֶבֶד כֹּהֵן הָיָה, שֶׁאֵין חוֹלְקִים תְּרוּמָה לְעֶבֶד אֶלָּא אִם כֵּן רַבּוֹ עִמּוֹ:

וְשֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה בֵּית הַפְּרָס. הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס מֵאָה אַמָּה, שֶׁכָּךְ שִׁעֲרוּ שֶׁהַמַּחֲרֵשָׁה מוֹלֶכֶת עַצְמוֹת הַמֵּת. וְטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס דְּרַבָּנָן:

וְעַד כָּאן הָיִינוּ בָאִין בְּשַׁבָּת. דִּתְחוּמִים דְּרַבָּנָן:

מַעֲמָד וּמִסְפֵּד. מָקוֹם הָיָה לוֹ כָּאן לְהַסְפִּיד מֵתָיו וְלַעֲשׂוֹת מַעֲמָדוֹת וּמוֹשָׁבוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין לַמֵּת, בְּהָא לֹא מְהֵימָן, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁבְּמָמוֹן וְצָרִיךְ עֵדוּת גְּמוּרָה: