Nedarim, Chapitre 8 7 michnayot

קוֹנָם יַיִן. עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, כְּשֶׁאוֹמְרִים הַיּוֹם רוֹצִים לוֹמַר עַד הַשְׁלָמַת הַיּוֹם:

שַׁבָּת זוֹ. הָיָה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ וְאָמַר שַׁבָּת זוֹ אָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ:

וְהַשַּׁבָּת לְשֶׁעָבַר. וְאָסוּר נַמִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי הוּא בִּכְלַל הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר:

חֹדֶשׁ זֶה אָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ. אִם עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ וְאָמַר חֹדֶשׁ זֶה, אָסוּר עַד תַּשְׁלוּם הַחֹדֶשׁ, וְיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא, וּמֻתָּר בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּי הוּא נִמְנֶה עִם הַחֹדֶשׁ הַבָּא, וַאֲפִלּוּ הָיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים לַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. וְכֵן שָׁנָה זוֹ, אִם עָמַד בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה וְאָמַר שָׁנָה זוֹ, אָסוּר עַד תַּשְׁלוּם הַשָּׁנָה, וּמֻתָּר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא נִמְנֶה עִם הַשָּׁנָה הָעֲתִידָה לָבֹא:

שָׁבוּעַ זֶה. הָיָה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשְּׁמִיטָה וְאָמַר שָׁבוּעַ זֶה, אָסוּר עַד תַּשְׁלוּם הַשְּׁמִיטָה, וְהַשְּׁבִיעִית בִּכְלַל שְׁמִיטָה שֶׁעָבְרָה:

אִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אֶחָת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אֶחָת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם. אִם עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַיּוֹם וְאוֹמֵר יוֹם אֶחָד, אָסוּר עַד לְמָחָר כָּעֵת הַזֹּאת. וְכֵן אִם עוֹמֵד בִּשְׁמֹנָה לַחֹדֶשׁ וְאָמַר חֹדֶשׁ עָלַי, אָסוּר עַד ח'‏ לַחֹדֶשׁ הַבָּא. וְכֵן בְּשָׁנָה. וְכֵן בִּשְׁמִיטָה. וְכֵן אִם אָמַר קוֹנָם עָלַי יַיִן יוֹם סְתָם, אוֹ שַׁבָּת, אוֹ חֹדֶשׁ, אוֹ שָׁנָה סְתָם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אֶחָת, חֹדֶשׁ אֶחָד, דִּינוֹ מֵעֵת לְעֵת. וְהָאוֹמֵר קוֹנָם עָלַי יַיִן הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר כְּשֶׁתֶּחְשַׁךְ, צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם, גְּזֵרָה כְּשֶׁאָמַר הַיּוֹם שֶׁמָּא יָבֹא לְהַתִּיר כְּשֶׁיֹּאמַר יוֹם סְתָם, דְּמִחַלַּף לֵיהּ בֵּין יוֹם לְהַיּוֹם, אוֹ בֵּין שַׁבָּת זוֹ לְשַׁבָּת סְתָם. וְכֵן כֻּלָּם:

עַד הַפֶּסַח אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. דְּבִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל:

עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. דְּמַשְׁמַע כָּל זְמַן שֶׁהוּא הֹוֶה:

עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. דְּלֹא מְעַיֵּל אֱינַשׁ נַפְשֵׁיהּ אַסְּפֵקָא, וְדָבָר הַמְבֹרָר לִקְרוֹת פְּנֵי הַפֶּסַח קָאָמַר, וְהַיְנוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר, מְעַיֵּל אֱינַשׁ נַפְשֵׁיהּ לֶאֱסֹר בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִסְתַּפֵּק. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

עַד הַקָּצִיר. שֶׁל חִטִּים וּשְׂעֹרִים:

עַד הַבָּצִיר. שֶׁל עֲנָבִים:

עַד הַמָּסִיק. שֶׁל זֵיתִים:

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. הוֹאִיל וְאֵין לְקָצִיר וּבָצִיר זְמַן קָבוּעַ, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל, לֹא שְׁנָא אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא לֹא שְׁנָא אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָצוּב אֵין בְּדַעַת הַנּוֹדֵר לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בְאִסּוּר זְמַן שֶׁאֵין יָדוּעַ לוֹ, וּלְפִיכָךְ אָמְרִינַן דְּוַדַּאי עַד שֶׁיַּגִּיעַ קָאָמַר:

עַד הַקַּיִץ עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ. בֵּין אָמַר עַד הַקַּיִץ בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכַּלּוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁקּוֹצְצִים תְּאֵנִים הַרְבֵּה וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בַּסַּלִּים:

עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. הַמַּחְצְלָאוֹת שֶׁמְּיַבְּשִׁים עֲלֵיהֶם הַתְּאֵנִים, לְאַחַר שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ מְקַפְּלִין אוֹתָן מַחְצְלָאוֹת וּמַנִּיחִין אוֹתָן לַשָּׁנָה הַבָּאָה:

הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם רֹב תְּבוּאוֹת הַמָּקוֹם חִטִּין, עַד קְצִיר חִטִּים. וְאִם שְׂעֹרִים, עַד קְצִיר שְׂעֹרִים. וְכֵן אִם הָיָה בָּהָר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר וְהַבָּצִיר בָּהָר. וְאִם בַּבִּקְעָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר וְהַבָּצִיר שֶׁל בִּקְעָה:

עַד הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁיִּהְיוּ גְּשָׁמִים. בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן מִשְּׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, מֻתָּר כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים לֵירֵד בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה, שֶׁהִיא בְּשָׁנָה הַמְאֻחֶרֶת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו. הִלְכָּךְ הַנּוֹדֵר עַד הַגְּשָׁמִים אָסוּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו, אֶלָּא אִם כֵּן יָרְדוּ גְּשָׁמִים בִּתְחִלַּת זְמַנָּן שֶׁהוּא בַּשָּׁנָה הַמְבַכֶּרֶת בְּי"ז בְּמַרְחֶשְׁוָן, וּבַשָּׁנָה הַבֵּינוֹנִית בְּכ"ג בּוֹ. וְכֵן הֲלָכָה. וְלֹא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאוֹמֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפָּסַח. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

לֵילֵי הַצּוֹם. לֵיל צוֹם כִּפּוּר, שֶׁמִּצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה בְּעֶרֶב צוֹם כִּפּוּר:

קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם וְכוּ'. שֶׁעֶזְרָא תִקֵּן שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִים שׁוּם בְּלֵילֵי שַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה הַזֶּרַע. וְאֵין הֲלָכָה לֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּנוֹ, אֶלָּא כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל בְּמַתְנִיתִין, כָּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא:

זֶהוּ כְבוֹדִי. שֶׁאֲפַרְנֵס בָּנַי מִשֶּׁלִּי:

הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לָשֵׂאת אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ. מַפְצִירִין בּוֹ שֶׁיִּשָּׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בַּת גִּילוֹ, וְאָמְרִינַן [יְבָמוֹת סב:] הַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיה נח) וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם אָז תִּקְרָא וַה'‏ יַעֲנֶה:

שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְשֵׁם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וּמִיהוּ גַּם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מֻתָּר, הוֹאִיל וְלֹא הוֹצִיא מִפִּיו אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, דְּבִנְדָרִים בָּעִינַן שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, כְּדִכְתִיב (במדבר ל) כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. וְלֹא דָמִי לָרֵישָׁא, דְּאִישׁוּת בִּכְלַל הֲנָאוֹת אִיתֵיהּ: